הסרטים שלי...




האביר האפל:

."I Believe What Doesn't Kill You Simply Makes You, Stranger"



על מה הסרט? Imdb, ויקיפדיה

הסרט "האביר האפל" הוא הסרט השני בטרילוגיית האביר האפל. במרכז הסרט מוצג מאבקו של באטמן בג'וקר, המשליט טרור, הרס ואנרכיה בגות'אם תוך שהוא מבטיח למאפיה לחסל את באטמן. בסרט מוצג גם האלטר אגו של באטמן, ברוס ווין, וקשריו עם הפקד ג'יימס גורדון, התובע המחוזי החדש הארווי דנט ומושא אהבתו, רייצ'ל דוז, העוזרת של התובע המחוזי. האויב החדש של באטמן, הג'וקר הוא יריב שקול, מרושע ואכזרי. לכן באטמן צריך להתמודד עמו בדרכים מתוחכמות שלעיתים נוגדות את מצפונו.

למי הוא מתאים? לחובבי מתח ופעולה, גם לכאלו שפחות מתחברים לסרטים על גיבורי-על בדרך כלל.
סוגה: פעולה, סרט גיבורי-על.
עובדות לא חשובות: על תפקידו של הית' לדג'ר (הג'וקר) בסרט הוא זכה בפרס איגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס ושל וושינגטון הבירה, בפרס איגוד הסרטים האוסטרלי, בפרס גלובוס הזהב, הבאפטא, האוסקר, הסאטורן ופרס גלידת שחקני המסך.
יומיים אחרי שהסרט שוחרר לבתי הקולנוע, הוא דורג כסרט הגדול ביותר בכל הזמנים על ידי המשתמשים ב-IMDB.
בזמן צילומי סרטי "האביר האפר" שמו של כריסטיאן בייל (באטמן, ברוס וויין) לא הופיע על דלת הקרוואן שלו, אלא השם "ברוס וויין".
ההמלצה שלי:

במשפט קצר חסר ספוילרים אגיד ש"האביר האפל" הוא בהחלט סרט ששווה צפייה, לא רק לחובבי הז'אנר. האביר האפל מצליח איפה שסרטים רבים אחרים נכשלו, מצד אחד, הוא אפל (באמת זה אפילו בשם של הסרט) מצד שני הוא לא מדכא או משעמם. הוא לא מגוחך (יותר מדיי) ומלא באקשן, פעולה ובאופן מפתיע גם קצת אנושיות. הג'וקר הוא הרע האולטימטיבי, לא סתם לדג'ר זכה באוסר על תפקיד זה. ולפני שאני ממשיכה, כי בלהט הרגע אני כנראה אשכח, אזהרת ספוילר!!!. לדג'ר מציג את דמותו של הג'וקר כמשוגע, חסר אמפתיה, פסיכופת, שמתאים את סיפור חייו לרגע, נהנה מהסבל של אחרים וראה את מסע הטרור שלו כמשחק. כך הפך אחד המשפטים שלו בסרט (למה כל רציני?- why so serious?) לאחד הציטוטים המפורסמים מהסרט. ביחד עם סצנות מעוררות צמרמורת (כמו מחיאות הכפיים בתא הכלא) וסצנות כמעט מגוחכות (כמו הסצנה מחוץ לבית חולים, שנייה לפני שהוא מפוצץ אותו) נוצר הנבל הכמעט מושלם, הג'וקר. אויב ראוי לבאטמן והסיוט של כל אדם שפוי (הצחוק שלו זה אולי הדבר הכי קריפי שיש). למען האמת אני יכולה לדבר רק על התפקיד של לדג'ר, הג'וקר , יום שלם אז בוא נמשיך הלאה לפני שיהיה מאוחר יותר. הדמות הבאה שאני רוצה לדבר עליה היא לא באטמן או ברוס ויין או איך שלא תקראו לו, אלא הארווי דנט. באטמן הוא אולי גיבור אבל הוא גם "האביר האפל", הארווי הוא "האביר הלבן", הוא מאמין בכל ליבו בצדק ומוכן לעבוד ולעשות כל שיכולתו בשביל כך. מפה לשם, דנט ורייצ'ל נעלמים (הג'וקר אשם, תיראו מופתעים) ובפני ברוס, באטמן ניצבות שתי אפשרויות להציל את רייצ'ל או את הארווי. באטמן בוחר להציל את מושא אהבתו, רייצ'ל אך כאשר מגיע למיקום בו רייצ'ל אמורה להיות באטמן מגלה שהג'וקר עבד עליו והוא מגיע אל הארווי ולא אל רייצ'ל. רייצ'ל נהרגת ודנט נפצע בפניו מהפיצוץ ופניו מושחתות למחצה. הפציעה הקשה, האבל ממותה של רייצ'ל מובילים אותו לטירוף (ביחד עם "דחיפה קטנה" מצד הג'וקר). מהגיבור של גות'אם, לוחם הצדק לאדם שכל מטרתו בחיים היא נקמת דם, רוצח. הג'וקר מראה דרך דמותו של דנט איך גם האדם המוסרי ביותר הוא בעל פרצוף נוסף, גם הוא יכול להיות רוצח מטורף בעזרת דחיפה קלה. וזה, עבורי החלק האנושי של הסרט, טבע האדם, בקיצוניות ודרמטיות. האם כולנו דו פרצופים? על זה אני אתן לכם לענות. טוב... קצת חפרתי אבל הבנתם את הפואנטה לא? אם לא אז אני אסכם הכל במשפט אחד: תראו את הסרט אתם לא תתחרטו.

החטיף המתאים: מרק עטלפים.